חדשות

מחקר חדש של מכון ראות בוחן: מהו עתידה של מדינת הלאום של העם היהודי?

בעשור האחרון משתנה מקומה של מדינת ישראל בעולם היהודי, באופן שעשוי להוות איום אסטרטגי על המשך השגשוג והלכידות של העם היהודי. דינאמיקה זו ניזונה מפער תפיסתי שקיים החברה הישראלית כולה, ובקרב המנהיגות המקצועית והמתנדבת של מדינת ישראל, בפרט. האחריות להבנת הפער ולסגירתו מונחת היום לפתחם של מקבלי ההחלטות ומעצבי דור העתיד של המנהיגים הישראלים.

שנת 2017 מתהווה כשנה מכוננת בעיצוב היחסים בין הקהילות, שכן בשנה זו ימלאו 50 שנים לניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים, ולשליטה הישראלית בגדה המערבית ובאוכלוסייה הפלסטינית, 100 שנים להצהרת בלפור ו-70 שנה להקמת מדינת ישראל.  בישראל אנו צפויים לחוש מתח סביב עיצוב הזכרון והאתוס של אירועים אלו, אולם מתח זה הוא כאין וכאפס לעומת הוויכוחים הפנימיים הצפויים להתנהל בקהילות היהודיות מחוץ לישראל, סביב אופן הציון של האירועים, ויכוחים קשים אשר עלולים להזין פילוג בקרב קהילות בתפוצות.

מכון ראוּת עוסק במחקר וגיבוש אסטרטגיה להנעת תהליכים חיוניים במרחב הישראלי והיהודי. מיזם “ישראל כמדינת הלאום” של המכון מבקש לבחון, בעזרתו של מחקר מעמיק ומקיף, כיצד מדינת ישראל יכולה להמשיך ולמלא את ייעודה המקורי כמדינת הלאום של העם היהודי כולו. צוות המיזם עוסק בהבנת הפער בין התפיסה הישראלית בנוגע לתפקידה ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לבין המגמות במציאות שמקשות על ישראל למלא את ייעודה זה.

הצוות אפיין את הפער ההולך ומתרחב, כמסכן את המשך הקשר בין הקהילות ומערער על הלגיטימיות של ישראל. המסמך שמצורף בהמשך לעיונכם מנתח את הפער ומציע מסגרת תפיסתית להבנת האתגר ודרכי פעולה להתמודדות עמו.

נשמח לקבל את שאלותיכם ומשוביכם למסמך שלפניכם.

בנוסף למחקר, המיזם שואף לגבש  מודל פעולה אשר יחזק את השיח הפנים-ישראלי ובין ישראל לקהילות יהודיות בעולם. בהתבסס על תובנות המסמך, יקיים מכון ראוּת, בחודשים הקרובים סדרת מפגשים עם קבוצות מנהיגות שונות בישראל, בשיתוף עם משרד התפוצות, שיעסקו בשאלה המרכזית הבאה: מה זה אומר עבורי להיות מנהיג במדינת הלאום של העם היהודי במאה ה-21?

בברכה,

צוות מכון ראות

לקריאה: מהו עתידה של מדינת הלאום של העם היהודי?

TOM:JLM – מייקרים למען גיבורים!

אירוע TOM:JLM מוקדש לראשונה לפיתוח מוצרים העונים על צרכיהם של אנשים שנפצעו במהלך שירותם הצבאי.

במהלך 72 שעות ינסו מתכנתים, מהנדסים, מעצבים ומייקרים נוספים לפתח אבות טיפוס למוצרים שיסייעו לפצועי צה”ל להשתלב טוב יותר במעגל התעסוקה.

האירוע הוא יוזמה פרטית של קבוצת יזמים יחד עם פצועי צה”ל, שהחליטו לנצל את הפלטפורמה של TOM ואת המתודולוגיה הייחודית של המייקאתונים, במטרה לסייע לגברים ונשים שנפצעו במהלך שירותם הצבאי.

זהו אירוע ראשון של מיזם TOM המוקדש לנושא, ואנו מזמינים אתכם לעקוב אחר דף הפייסבוק של האירוע או של מיזם TOM כדי להשאר מעודכנים!

כל מה שרציתם לדעת על TOM:DC

TOM:DC, שהסתיים לא מזמן, הוליד מתוכו שמונה אבות טיפוס למוצרים העונים על צרכיהם של אנשים עם צרכים מיוחדים.

כך למשל, פעל באירוע צוות ייחודי שבנה שני אבות טיפוס המותאמים אישית לאתגרים שהציג ג’ון בן השמונה הסובל מניוון שרירים.

האתגר הראשון: הוריו של ג’ון התקינו מעלית בביתם במטרה לסייע לג’ון להתנהל בבית באופן עצמאי. אולם, עם השנים ג’ון מתקשה ללחוץ על כפתורי המעלית. הצוות בנה עבורו מערכת זיהוי קולי המאפשרת לו להתנייד במעלית מבלי להשתמש בידיו, זאת מבלי לפגוע בתקנים של החברה שהתקינה את המעלית, ומבלי לגרוע מהאחריות שהגיעה עם קנייתה.

האתגר השני: בשל מצבו הבריאותי, ג’ון, היושב בכיסא גלגלים, אינו יכול להגיע לחפצים הנמצאים מעל גובה מסוים. צוות נוסף באירוע פיתח מדף ממונע נייד, אשר בסיום הפיתוח עתיד להיות מופעל באמצעות קולו בלבד.

באמצעות שני אבות הטיפוס הללו, הפך למעשה הצוות את ג’ון לעצמאי יותר.

רוצים לקרוא אודות מוצרים נוספים שפותחו באירוע? לחצו כאן.

Firewall מעניק את הפרס הראשון באירוע iHack

כשמונים משתתפים לקחו חלק באירוע IHACK שהתקיים בטכניון בחיפה, הקאתון בין יומיים שהפגיש מתכנתים, אנשי שיווק ומעצבים עם פעילים של ארגון StandWithUs ומיזם FireWall, מקבוצת ראות. במשך יומיים עבדו צוותים במטרה לשכלל ולפתח כלים שיעמדו לרשות הפעילים והארגונים אשר נאבקים בקמפיין ה-BDS ובדה-לגיטימציה של ישראל בעולם, בעזרת סיוע וליווי של חברי צוות FireWall. בין המוצרים שפותחו באירוע: מערכת לניתור סרטונים וכתבות אנטי-ישראליות ברשת, אפליקציית תיירות המעודדת חיבור אנושי בישראל ועוד.

פלטרפורמת Firewall Israel היא רשת המספקת פתרונות טכנולוגים, מידע וערוצי תיאום ותקשורת לקהילות וארגונים פרו-ישראלים בעולם. לפרטים נוספים על האירוע לחצו כאן.

איך נראית קהילת העתיד של המאה ה-21?

איך מחברים בין מוסדות הקהילה ליזמים פרטיים, ובין חדשנות חברתית לחדשנות טכנולוגית? קהילות חכמות הינן קהילות גיאוגרפיות אשר ממצות את הפוטנציאל הגלום בהן לשיפור ההון החברתי, האנושי והכלכלי של תושביהן.

בשנים האחרונות, הולך ומתפתח בישראל ובעולם תחום הערים החכמות. תחום זה מתמקד ביכולתה של טכנולוגיה להביא למיטוב בהקצאת המשאבים העירוניים, באמצעות שימוש בטכנולוגיות המשלבות חיישנים או טכנולוגיות מידע כגון Big Data או ‘האינטרנט של הדברים’ (IOT) אולם, ההנחה היא שלא מספיקה ההשקעה בתשתית הפיזית, ולא די בשיח היעילות של הערים החכמות, אלא יש להשקיע גם בתשתית האנושית ובחיבורה למוסדות הקהילה לטובת העלאת איכות החיים. בהיעדר השקעה כזאת, קהילות יתקשו להתמודד עם אתגרים חברתיים וכלכליים לאורך זמן.

באמצעות הטמעתה של תפיסה המשלבת חדשנות חברתית עם חדשנות טכנולוגית במרחב הקהילתי, יהפכו הקהילות הגיאוגרפיות בישראל להיות קהילות חכמות וישכילו למצות את הפוטנציאל הגלום בהן, להעלאת איכות החיים של תושביהן.

לצפייה בסרטון קצר אודות מיזם קהילות חכמות של המכון מקבוצת ראות לחצו כאן.

גידי גרינשטיין בכנס הרצליה: “האתגר הגדול ביותר שלנו הם הפרוגרסיבים הליברליים”

נשיא ומיסד קבוצת ראות, גידי גרינשטיין, השתתף בשבוע שעבר בכנס הרצליה למדיניות ואסטרטגיה, וניתח את המגמות הנוכחיות של הדה-לגיטימציה של ישראל, בהתבסס על ממצאי מחקר שנעשה בחודשים  האחרונים במכון ראות, בשיתוף עם הליגה נגד השמצה בארה”ב.

“כשזה מגיע למאבק בדה-לגיטימציה של מדינת הישראל”, אמר גרינשטיין, “האתגר הגדול ביותר שלנו הוא בהתמודדות עם הפרוגרסיבים הליברליים. מישראל השיח הזה נראה לנו כמו שיח של שחור לבן, או ששונאים אותנו או שלא, אבל בפועל, בשטח, יש הרבה מאוד אפור: הרבה קרבות של יהודים נגד יהודים, ולא מדובר ביהודים אכולי שנאה עצמית כמו שיש כאלה שאוהבים לתאר אותם אלא ביהודים מודעים ומחוברים, שמרגישים את עצמם יהודים מאוד, על צעירים יהודיים כמו סימון צימרמן, שכונתה בעיתונות המרכזית כ”דור העתיד של יהדות ארה”ב”, והם כועסים על ישראל”. 

“הבעיה האסטרטגית המרכזית שלנו היא שרוב הפעילות שלנו לא מוכוונת לקבוצה הזו. לזנב הארוך שיש לו ביקורת על ההתנהלות של ישראל. ומי שלא מוכן להיפגש ולדבר עם קבוצות כמו ג’יי סטריט, פשוט לא רלבנטי למאבק הזה, שבו צריך לפנות ולשכנע קהל הולך וגדל של פרוגרסיביים – ליברלים”. 

מטרתו של המחקר המשותף שמתבצע  בחודשים האחרונים בשיתוף בין מכון ראות ו-ADL היא להעריך מחדש את היקפו וטיבו של איום הדה-לגיטימציה של ישראל, ולגבש מסמך אסטרטגי שיציע מענים לממשלה, לארגונים ולקהילות יהודיות בישראל ובעולם. בין היתר, הצוות בוחן את הפער בין תשומת הלב והמשאבים המוקדשים לנושא בשנים האחרונות ובין התרחבות התופעה.

לצפייה בדבריו של גידי גרינשטיין בכנס הרצליה לחצו כאן.